זה שוב קורה , הוא עובר לידי מסתכל עליי במבט הזה , עם העיניים האלו ופשוט ממשיך , אני יודעת את זה , אני יודעת שהוא מרגיש משהו.
יכול להיות שזה בגלל חברים שלו שחושבים שאני לא טובה מספיק או משהו , אבל גם אם תהיה לו אחרת , אני אדע שהיה לו משהו אליי.
אבל הוא פשוט לא יכל לומר , להוציא את המילים , אם הוא רק היה מביא לי סימן , משהו.
אני זוכרת כשהיינו יושבים ביחד והיה לנו פשוט כיף , היינו קרובים ,אהבתי את זה , עבדנו ביחד ,
דיברנו ביחד , צחקנו ביחד , ונהנו ביחד , הרגשתי מאוהבת כל כך . היה יום אחד מבין הימים , שפשוט הסתכלתי לו בעיניים , אין לי
מושג למה עשיתי את זה , אבל פשוט בהיתי בו , העיניים שלו נצצו וגם שלי , נתקענו ככה איזה כמה שניות שהרגישו כמה שעות , אבל
לבסוף חייכנו והשפלנו מבט . אחרי יום יומים , הוא הסתכל עליי בדרך שאני התסתכלתי עליו , ופשוט ידעתי שזה זה . הוא כזה חמוד
הוא היה ממציא דברים רק בשביל להתחיל איתי שיחה , רק בשביל להקשיב לי , ההסמקות היו מטורפות , והרגשתי לא רק מאוהבת
אלא גם אהובה , הרגשתי שהוא אוהב אותי , שהוא מרגיש אליי משהו.
אחרי כמה ימים דיברתי עם חברה שלי , ואין לי מושג איך זה הגיע לזה אבל הוא פשוט חיבק אותי מאחורה.
לא ידעתי מה לעשות ופשוט חייכתי , אהבתי את זה , את המגע העדין שלו.
אחרי כמה זמן רבנו , על צחוק ואז זה הדרדר והיה אמיתי , לא דיברנו שבועיים , זה היה המון.
הוא היה ממש חסר לי , עד שיום אחד אולי גם אני הייתי חסרה לו כי הוא הפסיק את הריב , הוא פשוט התחיל לדבר איתי על איזה סדרה
לא קשורה והרגשתי , ידעתי שזה בשביל לחזור לדבר איתי. אז חזרנו לדבר , אבל לא כמו אז כל יום , הפעם פשוט דיברנו , כן היו ניצוצות
אבל הן קצת נשברו אחרי שהוא פגע בי ככה. הגיע הקיץ , לא התראינו חודשיים בערך חוץ מאיזה יומיים , הרגשתי שמשהו חסר לי , ממש.
בתחילת הלימודים לא ממש דיברנו אבל אחרי כמה זמן חזרנו לדבר , הוא המשיך להיות חמוד אליי. ואז פשוט הפסקנו לדבר , לא יודעת למה
פשוט לא עבד לנו המערכת יחסים המשונה הזאת. וכל יום היינו נפגשים עם אותו מבט , ועם אותן העיניים המשדרות כאב , עצב , חוסר , חוסר
של מישהו שאוהב אותך , כל יום ידעתי שכואה לו שהוא לא יכול סתם לדבר איתי , כי החברים שלו רואים.
ידעתי ואני יודעת גם עכשיו , הוא מרגיש אליי משהו וגם אם תהייה לו אחרת זה לא ישנה את מה שהוא מרגיש כלפיי , כי את האהבה הראשונה לא שוכחים. נכון שלא באמת היינו ביחד , היינו רק ידידים אבל שנינו ידענו שאנחנו אוהבים אחד את השנייה , אף פעם לא אמרנו את זה , אבל תמיד הרגשנו.
ועכשיו זה ממשיך כרגיל , אותו היום אותו המבט אותם העיניים , אותו העצב שאי אפשר להיות קרובים.
אבל אני יודעת , פשוט יודעת שאנחנו עוד נצליח להיות ביחד , גם אם זה לא השנה או עוד שנתיים אבל בעתיד , אני רואה את שנינו ביחד.
מקימים משפחה , עם ארבעה ילדים יפים בעל מתוק ואישה טובה.
מקימים את האושר. |